יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מבזק
קניות גדולות בתקופת הפרידה: מה מותר לקנות מהחשבון המשותף ומה ייחשב הברחת כספיםארבעת סוגי הצוואות בישראל: איזו צוואה תחזיק מעמד ואיזו עלולה להיפסלהעברת דירה לילדים בחיים: יתרונות, סיכונים ומה שחשוב לבדוק לפני החתימהעוזבים את הבית בגירושין: איך מחלקים את התכולה, מה לוקחים ואיך מתעדים נכוןירושה לפי ההלכה מול חוק הירושה: צוואה כשרה, שטר חצי זכר ומה כדאי לדעתצו ירושה וחשבונות הבנק של המנוח: איך משחררים את הכספים צעד אחר צעדציוד לילדים בשני בתים: מה לקנות כפול, מי משלם ואיך חוסכים אחרי הגירושיןעיכוב יציאה מהארץ בגלל חוב מזונות: מתי זה קורה ואיך מסירים את ההגבלהכספי ביטוח חיים, פנסיה וקופות גמל: האם הם חלק מהעיזבון ומי מקבל אותםתכשיטים, שעונים ותיקי מעצבים בגירושין: מה נחשב רכוש אישי ומה מתחלקקניות גדולות בתקופת הפרידה: מה מותר לקנות מהחשבון המשותף ומה ייחשב הברחת כספיםארבעת סוגי הצוואות בישראל: איזו צוואה תחזיק מעמד ואיזו עלולה להיפסלהעברת דירה לילדים בחיים: יתרונות, סיכונים ומה שחשוב לבדוק לפני החתימהעוזבים את הבית בגירושין: איך מחלקים את התכולה, מה לוקחים ואיך מתעדים נכוןירושה לפי ההלכה מול חוק הירושה: צוואה כשרה, שטר חצי זכר ומה כדאי לדעתצו ירושה וחשבונות הבנק של המנוח: איך משחררים את הכספים צעד אחר צעדציוד לילדים בשני בתים: מה לקנות כפול, מי משלם ואיך חוסכים אחרי הגירושיןעיכוב יציאה מהארץ בגלל חוב מזונות: מתי זה קורה ואיך מסירים את ההגבלהכספי ביטוח חיים, פנסיה וקופות גמל: האם הם חלק מהעיזבון ומי מקבל אותםתכשיטים, שעונים ותיקי מעצבים בגירושין: מה נחשב רכוש אישי ומה מתחלק

אבות גרושים בישראל: איך מרחיבים את זמני השהות ואת המעורבות בגידול הילדים

החזקת הגיל הרך, אחריות הורית משותפת ומה בודקים בתי המשפט: מדריך מעשי לאבות שרוצים להיות שותפים מלאים בגידול הילדים אחרי הפרידה.

מאת אלון ברקוביץ · 24.7.2026 · 4 דקות קריאה
אבות גרושים בישראל: איך מרחיבים את זמני השהות ואת המעורבות בגידול הילדים

במשך שנים רבות, הדפוס המקובל בגירושין בישראל היה ברור: הילדים גרים אצל האם, והאב רואה אותם פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני. בשנים האחרונות התמונה משתנה. יותר ויותר אבות רוצים להיות שותפים מלאים בגידול הילדים, ובתי המשפט לענייני משפחה מכירים בכך יותר ויותר. ובכל זאת, אבות רבים מרגישים שהם נכנסים להליך בעמדת נחיתות. כדאי להכיר את הכללים, את השיקולים של בית המשפט ואת הצעדים המעשיים שיכולים לעזור.

חזקת הגיל הרך: מה היא אומרת היום

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שילדים עד גיל שש יהיו בדרך כלל אצל אמם, אלא אם יש סיבות מיוחדות להורות אחרת. ההוראה הזו, שמכונה חזקת הגיל הרך, עמדה במשך שנים בבסיס הסדרי המשמורת. אבל בפועל, הפסיקה מפרשת אותה כיום באופן מצומצם יותר, ושמה דגש על טובת הילד ועל הקשר עם שני ההורים.

המשמעות היא שגם כשהילדים קטנים, אב שמעורב ומסוגל יכול לקבל זמני שהות רחבים, ולעיתים גם הסדר של זמני שהות שווים. חזקת הגיל הרך אינה סוף פסוק, אלא נקודת מוצא אחת מתוך שיקולים רבים.

לגבי ילדים גדולים יותר, אין כלל חזקה, והשאלה נבחנת לגופה לפי טובת הילד, בהתאם לנסיבות של כל משפחה.

אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים

בשנים האחרונות השתנתה גם השפה. במקום משמורת ו״הסדרי ראייה״, מדברים יותר ויותר על אחריות הורית משותפת ועל זמני שהות. השינוי הזה אינו רק סמנטי. הוא משקף את התפיסה ששני ההורים נשארים הורים מלאים, וששניהם אחראים לגידול הילד.

הסדר של זמני שהות שווים, שבו הילדים נמצאים אצל כל הורה כמחצית מהזמן, הפך נפוץ יותר. בתי המשפט נוטים לאשר אותו כאשר שני ההורים מסוגלים, גרים בקרבה סבירה זה לזה ויכולים לתקשר ברמה מינימלית. במקרים של קונפליקט חריף, הסדר כזה עלול להיות קשה יותר ליישום.

מה בית המשפט בודק

כאשר אין הסכמה, בית המשפט מסתמך בדרך כלל על תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין, ולעיתים על חוות דעת של מומחה. השאלות המרכזיות שנבחנות:

  • מי היה ההורה המטפל העיקרי עד הפירוד, ומה המעורבות של כל הורה בפועל.
  • היכולת של כל הורה לספק לילדים יציבות, מגורים מתאימים וזמן איכות.
  • הקשר הרגשי בין הילדים לכל אחד מההורים.
  • היכולת של כל הורה לשמור על קשר תקין של הילדים עם ההורה השני.
  • עמדת הילדים, בהתאם לגילם ולבגרותם.
  • המרחק בין הבתים ושעות העבודה של ההורים.

הנקודה הרביעית חשובה במיוחד. הורה שמראה נכונות לשתף פעולה ולאפשר קשר עם ההורה השני, נתפס בדרך כלל באור חיובי. הורה שמנסה להרחיק את הילדים מההורה השני עלול להיפגע.

צעדים מעשיים לאב שרוצה מעורבות מלאה

אבות רבים שואלים מה הם יכולים לעשות כדי לחזק את עמדתם. התשובה מתחילה עוד לפני ההליך המשפטי, ובאורח החיים היומיומי. אב שמעורב בגידול הילדים, מכיר את הגננת ואת המורים, לוקח לרופאים, מגיע לאסיפות הורים ומשתתף בשגרה, יוכל להציג תמונה אמינה של הורות פעילה.

בתקופת ההליך, חשוב לשמור על עקביות. להגיע בזמן לכל זמני השהות, לא לבטל ברגע האחרון ולהקפיד על השגרה של הילדים. כדאי גם להתאים את תנאי המגורים, למשל לדאוג לחדר לילדים, ולבחון את האפשרות להגמיש את שעות העבודה.

תיעוד יכול לעזור, אבל צריך לעשות אותו בתבונה. רישום של זמני השהות, של תקשורת עם מוסדות החינוך ושל מעורבות בטיפול הרפואי, יכול לשמש ראיה. לעומת זאת, הקלטות של הילדים או ניסיון לגייס אותם לצד אחד, פוגעים בהורה שעושה זאת.

זמני שהות ומזונות: הקשר החשוב

בשנים האחרונות, בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, נקבע שבחלוקת זמני שהות שווה או קרובה לשווה, ובמיוחד כשההכנסות של ההורים דומות, חלוקת נטל המזונות בין ההורים עשויה להיות שוויונית יותר. ההלכה הזו עוררה דיון ציבורי ער, והיא משפיעה על השיקולים של הורים רבים.

עם זאת, חשוב שהרצון להרחיב את זמני השהות יהיה כן ומבוסס על רצון אמיתי להיות מעורב. בתי המשפט מזהים מקרים שבהם הבקשה מונעת בעיקר משיקולים כלכליים, וזה עלול לפגוע באמינות.

כשהקשר עם הילדים נפגע

יש אבות שמוצאים את עצמם מנותקים מהילדים, בגלל סכסוך קשה או ניכור. במצבים כאלה חשוב לפעול מהר. ככל שהנתק נמשך זמן רב יותר, כך קשה יותר לשקם את הקשר. ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לאכיפת זמני השהות, לבקש מינוי מתאם הורי או להפנות את המשפחה לטיפול.

במקרים רבים, מרכזי קשר ותוכניות טיפול משפחתי מצליחים לחדש את הקשר בהדרגה. הסבלנות וההתמדה של האב הן גורם מכריע בהצלחה.

שיתוף פעולה ותקשורת עם האם

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להצלחת כל הסדר הוא איכות התקשורת בין ההורים. אבות שמצליחים לשמור על תקשורת עניינית, מכבדת וממוקדת בילדים, משפרים לא רק את הסיכוי לקבל הסדר רחב, אלא גם את היציבות שלו לאורך זמן. כלים כמו לוח זמנים משותף באפליקציה, הודעות קצרות ועניינות והימנעות מוויכוחים מול הילדים, עושים הבדל גדול.

במשפחות שבהן התקשורת קשה במיוחד, אפשר להיעזר במתאם הורי, שמסייע ליישם את ההסדר ולפתור מחלוקות יומיומיות בלי לחזור כל פעם לבית המשפט.

לסיכום

אבות גרושים בישראל יכולים כיום להיות שותפים מלאים בגידול ילדיהם, והמערכת המשפטית מכירה בכך יותר מבעבר. מעורבות אמיתית, עקביות, נכונות לשתף פעולה עם האם ושמירה על טובת הילדים, הם הבסיס לכל הסדר טוב. אב שנמצא בתחילת הליך, או שרוצה לשנות הסדר קיים, כדאי שיתייעץ עם עורך דין לדיני משפחה שמכיר את המגמות העדכניות בפסיקה.

עוד בגברים