יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מבזק
קניות גדולות בתקופת הפרידה: מה מותר לקנות מהחשבון המשותף ומה ייחשב הברחת כספיםארבעת סוגי הצוואות בישראל: איזו צוואה תחזיק מעמד ואיזו עלולה להיפסלהעברת דירה לילדים בחיים: יתרונות, סיכונים ומה שחשוב לבדוק לפני החתימהעוזבים את הבית בגירושין: איך מחלקים את התכולה, מה לוקחים ואיך מתעדים נכוןירושה לפי ההלכה מול חוק הירושה: צוואה כשרה, שטר חצי זכר ומה כדאי לדעתצו ירושה וחשבונות הבנק של המנוח: איך משחררים את הכספים צעד אחר צעדציוד לילדים בשני בתים: מה לקנות כפול, מי משלם ואיך חוסכים אחרי הגירושיןעיכוב יציאה מהארץ בגלל חוב מזונות: מתי זה קורה ואיך מסירים את ההגבלהכספי ביטוח חיים, פנסיה וקופות גמל: האם הם חלק מהעיזבון ומי מקבל אותםתכשיטים, שעונים ותיקי מעצבים בגירושין: מה נחשב רכוש אישי ומה מתחלקקניות גדולות בתקופת הפרידה: מה מותר לקנות מהחשבון המשותף ומה ייחשב הברחת כספיםארבעת סוגי הצוואות בישראל: איזו צוואה תחזיק מעמד ואיזו עלולה להיפסלהעברת דירה לילדים בחיים: יתרונות, סיכונים ומה שחשוב לבדוק לפני החתימהעוזבים את הבית בגירושין: איך מחלקים את התכולה, מה לוקחים ואיך מתעדים נכוןירושה לפי ההלכה מול חוק הירושה: צוואה כשרה, שטר חצי זכר ומה כדאי לדעתצו ירושה וחשבונות הבנק של המנוח: איך משחררים את הכספים צעד אחר צעדציוד לילדים בשני בתים: מה לקנות כפול, מי משלם ואיך חוסכים אחרי הגירושיןעיכוב יציאה מהארץ בגלל חוב מזונות: מתי זה קורה ואיך מסירים את ההגבלהכספי ביטוח חיים, פנסיה וקופות גמל: האם הם חלק מהעיזבון ומי מקבל אותםתכשיטים, שעונים ותיקי מעצבים בגירושין: מה נחשב רכוש אישי ומה מתחלק

חיסכון לילדים אחרי הגירושין: מי מנהל את הכסף ומה מותר לעשות בו

תוכניות חיסכון, מתנות מהסבים וכספי בר מצווה הופכים לא פעם לסלע מחלוקת בין הורים גרושים. כך מסדירים את הנושא מראש.

מאת אורי שגיא · 20.8.2026 · 4 דקות קריאה
חיסכון לילדים אחרי הגירושין: מי מנהל את הכסף ומה מותר לעשות בו

הורים רבים בישראל חוסכים לילדיהם לאורך השנים: באמצעות תוכנית החיסכון הממשלתית לכל ילד, באמצעות פוליסות או קופות גמל להשקעה, ובאמצעות כספי מתנות מהסבים ומאירועים משפחתיים. כל עוד המשפחה מאוחדת, השאלה מי מנהל את הכסף כמעט לא עולה. אבל אחרי הגירושין היא עלולה להפוך לנקודת מחלוקת: מי רשאי למשוך, באיזה מסלול להשקיע, האם מותר להשתמש בכסף למימון הוצאות שוטפות ומה קורה כשהילד מגיע לגיל שבו הכסף משתחרר. במאמר נסביר את העקרונות ואת הטעויות הנפוצות.

של מי הכסף

העיקרון הבסיסי הוא שכסף שנחסך לטובת הילד ונרשם על שמו שייך לילד, ולא להורים. ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הילד, ובתור שכאלה הם מנהלים את רכושו, אבל הם חייבים לעשות זאת לטובתו בלבד. הם אינם רשאים להשתמש בכסף לצרכים שלהם, ואף לא להעביר אותו לחשבון פרטי שלהם.

בגירושין, חשוב להפריד בין כספי הילדים לבין רכוש ההורים. חסכונות שרשומים על שם הילדים אינם חלק מאיזון המשאבים בין בני הזוג, ואין לחלק אותם ביניהם. מנגד, חסכונות שההורים צברו על שמם עם כוונה כללית שהם ישמשו את הילדים בעתיד, נחשבים לרוב רכוש של ההורים, ויש להתייחס אליהם בהסכם במפורש.

אפוטרופסות משותפת גם אחרי הגירושין

הגירושין אינם משנים את העובדה ששני ההורים הם אפוטרופסים של הילד. לכן החלטות משמעותיות בנוגע לרכוש הילד צריכות להתקבל בהסכמה. משיכה של כספים מחשבון של הילד, שינוי מסלול השקעה מהותי או סגירה של תוכנית חיסכון דורשים בדרך כלל את הסכמת שני ההורים, ובמקרים מסוימים גם את אישור בית המשפט.

בתוכנית החיסכון הממשלתית יש כללים ייחודיים לגבי מי בוחר את המסלול ומי רשאי להפקיד סכומים נוספים, וכדאי להכיר אותם. גם כאן, בהיעדר הסכמה, ההכרעה עלולה להגיע לבית המשפט.

הטעויות הנפוצות

אלה הטעויות שגורמות למחלוקות בין הורים גרושים:

  • משיכה של כספי הילד לצורך הוצאות שוטפות, מתוך הנחה שזה בסדר כי זה בשבילו.
  • שימוש בכספי הילדים כמנוף בסכסוך, למשל איום שלא לאשר משיכה אם לא יתקבלו ויתורים בנושא אחר.
  • היעדר התייחסות בהסכם הגירושין לחסכונות הקיימים ולחיסכון העתידי.
  • הפסקת הפקדות חודשיות שהיו קיימות לפני הגירושין, בלי הסכמה או תיאום.
  • אי שקיפות: אחד ההורים מנהל את החשבונות והשני אינו יודע מה מצבם.

מה כדאי לכלול בהסכם הגירושין

הסכם גירושין טוב מתייחס במפורש לכספי הילדים. הוא כולל רשימה של כל תוכניות החיסכון והחשבונות שעל שם הילדים, קובע אם ההורים ימשיכו להפקיד ובאיזה סכום, מגדיר מי מנהל את החשבונות ואיך יעודכן ההורה השני, וקובע לאילו מטרות יהיה מותר להשתמש בכסף בעתיד, למשל לימודים, טיפול רפואי חריג או רכישת דירה.

כדאי גם לקבוע מנגנון לקבלת החלטות במקרה של מחלוקת, כמו פנייה לגישור או להכרעה של בעל מקצוע מוסכם, כדי לא להגיע לבית המשפט על כל שינוי במסלול השקעה.

מתנות מהסבים ומאירועים משפחתיים

מקור נוסף למחלוקת הוא כספי מתנות שהילד מקבל בבר מצווה, בבת מצווה או בימי הולדת. לעיתים הסבים מצד אחד חוששים שהכסף יגיע לידי ההורה השני. במקרים כאלה ניתן לפתוח חשבון ייעודי על שם הילד, עם הוראות ברורות, או להעביר את הכסף לתוכנית חיסכון שבה המשיכה מוגבלת. השקיפות כלפי שני ההורים חשובה גם כאן, משום שהיא מפחיתה חשדות.

מה קורה כשהילד מגיע לגיל 18

עם הגיעו לבגרות, הילד הופך לבעלים המלא של הכסף שעל שמו, וההורים אינם עוד אפוטרופסים שלו. בתוכנית החיסכון הממשלתית יש הסדרים מיוחדים לגבי גיל המשיכה ולגבי הטבות למי שממתין עם המשיכה. כדאי לדבר עם הילדים מראש על משמעות הכסף ועל השימוש הנבון בו, ולתאם בין ההורים את המסר, כדי שהכסף לא יהפוך לכלי נוסף במאבק בין הבתים.

לסיכום

כשהורה אחד מגדל לבד

במשפחות שבהן אחד ההורים כמעט אינו מעורב בחיי הילדים, ההורה המגדל עלול להיתקל בקשיים מעשיים כשהוא רוצה לבצע פעולה בחשבון של הילד ונדרשת הסכמת ההורה השני. במקרים כאלה ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש הוראות, או אישור לפעולה מסוימת. בית המשפט יבחן אם הפעולה היא לטובת הילד ויכריע בהתאם.

כדאי לזכור שגם הורה שאינו מעורב ביום יום נשאר אפוטרופוס, ובית המשפט ישאל אם פנו אליו והאם ניתנה לו הזדמנות להביע עמדה. לכן מומלץ לתעד כל פנייה להורה השני, גם אם לא נענתה. במקרים קיצוניים, כאשר ההורה השני מסרב באופן גורף בלי סיבה עניינית, ניתן לבקש הסדר קבוע שמאפשר להורה המגדל לנהל את החשבונות לבדו, תוך דיווח תקופתי.

בכל מקרה, חשוב לנהל רישום של ההפקדות ושל המשיכות, ולשמור את הדוחות השנתיים של כל תוכנית חיסכון. שקיפות כזו מגינה על ההורה המנהל מפני טענות בעתיד, גם מצד ההורה השני וגם מצד הילד עצמו כשיגדל.

כספי הילדים שייכים לילדים, וההורים, גם אחרי הגירושין, הם הנאמנים שלהם. הסדרה מראש בהסכם, שקיפות מלאה ותיאום בין ההורים מונעים את רוב הסכסוכים. כשמתעוררת מחלוקת, כדאי לפנות לעורך דין לדיני משפחה או למגשר, כדי לפתור את הבעיה לפני שהיא פוגעת בעתיד הכלכלי של הילד.

עוד בכלכלה