צור קשר כתבו עלינו מוסיקה ביוגרפיה עמוד הבית יעל גרמן - עמוד הבית

מן העתונות

מעריב:  (על המופע המשותף של נורית גלרון ויעל גרמן)
אחרי ששמען ברדיו, הטריח עצמו המשורר אברהם חלפי וטלפן אל השתיים, יעל גרמן ונורית גלרון, כדי לומר להן כי אכן הצליחו לקלוע למטרה באופן הלחנת והשמעת שירו "כשהייתי צפור ביער". 
"כשהייתי צפור ביער" הוא גם שם תכניתן של השתיים, הפועלות הרחק מזרקורי הפרסומת, אך כובשות להן מקום בלב מי שאוהב שירה ושיר.
השתיים הן אורחות רצויות בערבים ספרותיים, בקבוצים ובמקומות שאליהם הולך קהל המבקש לו תרבות ולא רק בידור.
"אין זו מוסיקה של הגל הקל", אומרת יעל, "יש עלי השפעות של מוסיקה ברזילאית, של ג'ז ושל מוסיקה קלאסית. כתיבת מוסיקה לנורית דומה לכתיבת יצירה להרבה כלים, בשל עושר הגונים שבקולה".


ידיעות אחרונות: עמוס אורן
כל השנים אמרו על יעל גרמן שהיא סנובית, שהמוסיקה שלה אנינה מדי וחכמה מדי לטעם הממוצע. יעל בלעה את העלבון ושתקה. היום, דוקא לאחר שהמוסיקה שלה זכתה לגושפנקא רשמית, ולהשמעות מרובות ברדיו ובטלביזיה – מצטנעת יעל גרמן יותר מבעבר. לא תמצאו בעיניה הירוקות את המבט המתנשא בנוסח: "אמרתי לכם...".

על המשמר:
יעל גרמן היא מוסיקאית רצינית, אולי בגלל זה אין היא די מוכרת? ואם כבר מכירים אותה, זה בזכות שירים בבצועה של נורית גלרון. קהל מצומצם יותר מכיר אותה מהמוסיקה שכתבה לילדים ולתיאטרון. על פניה המגוונים כמוסיקאית, במדור הפעם: 
הכתיבה לילדים מחייבת הרבה יותר אחריות מזו המיועדת למבוגרים. היוצר צריך לתת לילד את כל הטוב והאסתטי ביצירה קטנה יותר ופשוטה יותר. הוא כבול, במידת מה, ואיננו יכול להרבות בפיתוח. דווקא בשל הפשטות והצמצום, עליו להיזהר שלא לאבד את אותן האיכויות. 
גם הכתיבה לתיאטרון כובלת, יוצרת מסגרת מאוד נוקשה, אך יחד עם זאת מאפשרת מפגש עם תרבויות וסגנונות מגוונים. הכתיבה לתיאטרון אפשרה לי, עד כה, להתנסות בהלחנה בסגנונות כמו מוסיקה יפנית, מוסיקה מתקופת ימי הביניים, מוסיקה לפי טעמי- המקרא, מוסיקה המלווה עלילת מתח ופזמונים קברטיים.
כל מחזה מחייב לימוד מחדש, עבודה עם כל במאי מחייבת הסתגלות לדרכי חשיבה שונות והשחקנים מכתיבים אף הם את האפשרויות והמגבלות לפי יכולת הביצוע שלהם ואופיים. 

מעריב: יוסי חרסונסקי
יופיים של שיריה הראשונים של נורית גלרון, בלחניה של יעל גרמן ("כשהייתי צפור ביער", "הינך סתורת שמלות", "אולי מחר", "בוא אלי"), הוא יופי שחליפות הזמנים לא יוכלו לו. 

דבר לילדים: שלומית כהן- אסיף
בשעות הקטנות של הלילה, כשהשינה נודדת, אפשר ללחוץ על כפתור הרדיו ולשמוע את השירים השקטים שהלחינה יעל גרמן, בביצועה של הזמרת נורית גלרון. הלחנים של יעל גרמן יפים גם ביום אך יפים הם עוד יותר בשקט של הלילה. 
יעל גרמן לא עושה להיטים. השירים שלה לא צצים בפתאומיות וגם לא נעלמים בפתאומיות, יש לשירים שלה מרחב נשימה ארוך. המוסיקה של יעל היא תיאטרלית מאוד ומלאת הבעה.
"כשאני כותבת לתיאטרון אני לובשת מסיכה, כשאני מלחינה שירים - אני חושפת את עצמי", מודה המלחינה. 
גם בחשיפה וגם במסיכה - יעל גרמן עושה דברים נפלאים, מקוריים ומגוונים. 
והיא לא עושה זאת מהר, רק לאט ובטוח.

מעריב: יוסי חרסונסקי (על הערב המשותף של יעל גרמן ועירית בולקא: "בהגשה עצמית")
יעל גרמן ועירית בולקא מגישות את עצמן בערב שיש והיו מכנים אותו מופע אינטימי בעל נימה ספרותית, שהרי נקודת המוצא של שתיהן היא הטקסט.
יעל גרמן, המלחינה שהסתתרה עד כה מאחורי מנגינותיה היפות, הלא שגרתיות, חושפת עצמה גם כזמרת של יצירותיה.

את: יעקב בראון
יעל גרמן היא תגלית של ממש. עד כה הכרנו אותה כמלחינה לא שגרתית, שהמבצעת הבולטת ביותר של שיריה היא נורית גלרון, והנה היא גם זמרת בערב המשותף לה ולעירית בולקא.

הארץ: מיכאל הנדלזלץ (על המוסיקה להצגה: "בראשית ברא")
המוסיקה בהצגה היא יפה ביותר.

ידיעות אחרונות: עמנואל בא – קדמא (על פסטיבל עכו)
ציון מיוחד הענק למלחינות נוגה אשד ("אישה מן האדמה") ויעל גרמן ("בראשית ברא").

דבר: חוה נובק (על מופע "המחזרים של שירה" – להקה של שלשה יוצרים בה לקחה יעל גרמן חלק)
יעל גרמן היא הפתעה. עד כה היתה מוכרת יותר כמלחינה מקורית שהעלתה לצמרת את נורית גלרון ועכשיו היא גם מבצעת.

להיטון: אילן שאול
איך היית מגדירה את המוסיקה שלך?
יעל: "אני גדלתי בבית שבו אבי ניגן מוסיקה קלאסית ושירים עבריים על פסנתר.
הרביתי להאזין למוסיקה קלאסית ובגיל חמש-עשרה נסעתי לברזיל בעקבות שליחותו של אבי. הייתי מספיק צעירה כדי לספוג את המוסיקה הברזילאית והיום אני מרגישה כאילו הייתי בסביבתה כל חיי. אהבתי אל הבוסה-נובה הובילה אותי אל הג'ז שגם הוא מתחבא במוסיקה שאני יוצרת".

הארץ על ילדה, לאן תעופי? פרוייקט מלחניה של יעל גרמן

דיסק נוסף שהוא פרוייקט המוקדש למלחין, יצא לאחרונה אל חנויות התקליטים. שם הדיסק: "ילדה, לאן תעופי?"

אחרי המוסיקאים עידן רייכל ועופר מאירי, הגיע תורה של יעל גרמן, מוסיקאית ותיקה שהלחינה את שיריה הראשונים של נורית גלרון ("אולי מחר", "ציפור ביער", "בוא אלי" ועוד) ואף ליוותה אותה בנגינה בפסנתר כשהעלו מופע משותף בתחילת שנות השמונים.

ההגדרה "פרוייקט" באה להסביר שהדיסק הוא אוסף שירים שכתב יוצר אחד ומבצעים אותו זמרים שונים.

לא כל מלחין מסוגל לבצע את שיריו אך הצורך והרצון להוציא אל האור את יצירתו כמוצר אחד שלם (ולא רק לפזר שירים בדיסקים של אחרים) קיים ודוחף מוסיקאים להפיק פרוייקטים שכאלו.

פרוייקט מאפשר לשירים לקבל את הביצוע הטוב ביותר ויחד עם זאת לתת למלחין את הבמה המגיעה לו.

יעל, כמו מלחינים רבים אחרים, שלחה את שיריה אל זמרים רבים, אל חברות התקליטים ומשרדי האמרגנות ומעטות מפניותיה זכו להתייחסות כל שהיא.

ההחלטה להפיק דיסק ובו שירים שהלחנתי, אומרת יעל, אפשרה לי לבחור את השירים, לקבוע מי יבצע, מי ינגן ומה יהיה הסגנון המוסיקלי של השירים.

מצד אחד היו לי עצמאות וחפש אמנותי מלאים אך מצד שני, היה לי קשה לקחת את כל ההחלטות לבדי - לשמחתי, יאיר סתוי המעבד המוסיקלי של הדיסק, עזר לי בבחירת השירים ובעריכתם.

יעל התחילה את הקלטת השירים לפני כשנתיים. הזמרים הראשונים שהזמינה אל אולפן ההקלטות היו מומי לוי וסיון (ממשפחת טאקט), באותה התקופה זמרים כמעט אנונימיים.

איריס פורטוגלי, זמרת הג'אז הותיקה חידשה באווירה היפ-הופית את השיר "צפור ביער" (אותו הקליטה לראשונה נורית גלרון), עוד משתתפים בדיסק: עופר כלף, ורד גובר, לימור עובד ושני שיק, סתיו בתה של יעל מצטרפת אל אחד השירים ויעל שרה שניים משיריה.

הלחנים מושפעים מסגנונות מוסיקליים שונים: ג'אז, בלוז, היפ-הופ, בוססה-נובה, מוסיקה בלקנית ומוסיקה קלאסית.

את הטקסטים כתבו: רחל שפירא, חמוטל בן-זאב, נורית גלרון, אברהם חלפי, שלומית כהן-אסיף חוה יעקובר, אוהד נוי, גלעד בנארי ושני טקסטים הם פרי עטה של יעל.

היום ברור לי, אומרת יעל, שאחרי "ילדה, לאן תעופי?" יבוא פרוייקט נוסף. המחשבה על הדיסק הבא גורמת לי לחזור אל הפסנתר ואל ההלחנה וזוהי הרגשה ניפלאה.


 
   
 
עמוד הבית | ביוגרפיה | דיסקוגרפיה | כתבו עלינו | קישורים | צור קשר
כל הזכויות שמורות ליעל גרמן ©
yael@yaelgerman.co.il 054-4267333

בניית אתרים Sigal